קורס גרפולוגיה חלק ב''

מרצה שוש סנדרוביץ

א - מסמלת דרכי התבטאות חשיבתית ורגשית בחיי היום יום, השפעת הילדות והמשפחה, התייחסות למשפחה והתייחסות להתרחשויות מהעבר.  החלק הימיני ( החצי עגול) מתייחס לעבר בילדות, למשפחה ולאם.

חשיבה                  מלמד על עמידה איתנה של הכותב ושאיפה לטיפוח עצמי.

רגש

אם הקו הוא ישר – הכותב עומד יציב על הקרקע, הוא הגיוני, יודע לעמוד על שלו. אם הקו של ה-א' נטוי     האיש פחות יציב, הרגש גורם לו להיות לא יציב, לא הכל הגיוני אצלו כי הרגש משבש את ההיגיון. גובה הקו מראה על ה"אני": שאיפות לפיתוח עצמי גורם לקו להיות יותר גבוה.

 

א - בחלק החצי עגול מתייחסים כמו לאות של אמצע. הוא מצביע על העבר, הילדות, המשפחה, איך האדם חושב בחיי היום יום. אם החצי עגול סימטרי – איזון בין רגש וחשיבה.

      אם  החלק עליון חסר – לא מפעיל חשיבה ביום יום,

      אם חלק תחתון נוטה למעלה – אדם סוגר את עצמו מהעבר, לא רוצה
      לזכור מה שהיה, לא מוכן לחשוב על העבר, מסתתר מהעבר. יכול להיות
      שקרה משהו בעבר שלא רוצה לזכור, יכול להיות שהאדם חשדן.

      כשהחלק העליון קמור– מסתיר משהו מבחינה רגשית, מחשבות,
      משפחה או אם.

K – כתב זוויתי – אדם הגיוני, בוגר, קשה לו לקבל רגשות.

 

 

    - קו גבוה – שטלתן או מלא שאיפות 

-         קו עם קרס בקצה – ביקורת עצמית מפותחת.

 

ב

 

ב – מסמל את הבית. אצל רווק זה בית ההורים, אצל נשוי זה הבית שהוא הקים. ב – היא אות שמצביעה על היחס בין לקיחה לנתינה, חשיבה ורגש.     
    - החלק החיצוני – קשת קדימה – מצביע על לקיחה,

- חלק פנימי – נתינה.  יחס שבין חלק עליון לחלק תחתון מראה על יחס
  בין נתינה לקבלה מבחינה רגשית.

ב – עגולה בחלק עליון – מלא רגש,

-         זוויתית – יותר הגיון מרגש, ניסיון כאוב.

 

 

 בית  -   כשקשת של חלק עליון של אות ב – מכסה את שאר המילה  כמו גג על
          הבית – אומר: "אני מרגיש צורך לגונן על הבית והמשפחה".          

 

 

 

ג

 

ג – מביע דמיון ארוטי; יחס בין מין ורגש, ונתינה וקבלה בתחום המיני.

ג – תקינה נמצאת בין הגבולות של שטח האמצע. 

ג - כשיורדת מתחת לקו מראה דמיון מיני עם רצון לקבל (בתחום המיני).

-     כשהקשת מתארכת – רוצה ויודע לקבל.

ג  - כשהחיבור בין קו וקשת עושה לולאה – מצביע על רגשנות.

ג – כשחלק ישר נמצא מעל הקו והקשת למטה – אדם יודע להפריד בין רגש
      למין. זה אדם שיכול לקיים יחסי מין ללא רגש.

   -  העדר מין מספק, בעיות בתחום.

-  כשהקצה של הקשת מאובה – יכול להצביע על אלימות.

-  נוטה ימינה – הרגש הוא השולט

-  נוטה שמאלה  - יצירתיות מינית

 

ד 

 

ד – מביע את החשיבה; נתינה וקבלה מבחינה רגשית. חלק העליון של
          האות מראה קבלה, חלק תחתון – נתינה. באות התקנית מופיעה
          קבלה, ביטוי לנתינה חסר.

     -   אם חלק תחתון של ד' מתעגל אדם נותן יותר ממה שצריך.

ד -   אם הקמר עמוק ( הקשת מקדימה גדולה מהרגיל) חשיבה עמוקה.

ד –    אם הקמר יורד בהגזמה, מצביע על הסתרה.

 

ה

 

ה – משקפת את השפעת האם בתקופת הילדות, מלמדת על תקופת האדם
        בתחום הרגשי. החלק החיצוני מצביע על הכותב, החלק הפנימי על
        אמו.

 ה – חלק פנימי בצורת נקודה רומז על בעיה עם אימא. או שהיא חולה
           או נפטרה. 

 ה -   חלק פנימי רגיל – אימא נחמדה ומחכים אותה.

       -  חלק פנימי עם זווית – אימא הייתה קשה והילד לא מוכן לחכות אותה.

 

      -   כשגם החלק הפנימי וגם החלק החיצוני כתובים עם זווית – האימא לא הייתה  נחמדה ובכל זאת הכותב מחקה אותה.

 

 

       - הקו הפנימי עגול והקו החיצוני זווית – למרות שאימא הייתה נחמדה הילד לא כל כך נחמד.

 

   - חלק פנימי של האות הוא קו – האימא לא ידעה לקבל, ביטלה  עצמה לטובת הילד. האימא לא דרשה כלום, רק נתנה.

ו

ו – מביע יכולת עמידה איתנה . הדבר דומה לפירוש הקו מאות א' – מבחינה פיזית ונפשית, ופיתוח עצמי.

 

 

ז

 

ז – מביע דמיון ארוטי, יחס בין רגש למין; נתינה וקבלה בתחום המיני. אות ז' תקנית כמו ג' כותבים בשטח האמצע. גלישה למטה ולמעלה ניתנת לפירושים בהתאם.

 

ח

 

ח – מביע את היכולת לקבל את הטוב ואת הרע, את החשיבה המעמיקה, עוצמת הרגש, פיתוח עצמי ועמידה איתנה. שתי רגליים עומדות על הקרקע, אבל כשזה לא כך, כשהצדדים לא שווים, זה נותן תחושה של חוסר יציבות.

            

  - אות רחבה – אדם יותר רגשן.

     - כשהיא יותר צרה – איש פחות חברותי.

-         עם קו עולה מעל חיבור הקשת – מצביע על  הרבה שאיפות, גם אחד מסימני חוסר יושר.   

     - אם שני חלקי האות יוצרים צלב בחיבור – האיש יודע לשמור סוד.

     - אם חלקי אות לא מחוברים – לא כדאי לספר לו סוד כי כל
       מה שנכנס גם יוצא.

 

אם רוצים לזרום – חייבים להקפיד על סדר הכתיבה. מי שכותב קודם את הקו ואחר כך את האות ר' כאילו פוסע צעד קדימה וצעד לאחור.

 

ט

 

ט – מביע את היחס בין שאיפות רוחניות, מצפוניות ובין עוצמת הרגש.

    - גדולה, גולשת מתחת לקו תחתון – בגלל שנפגע שם מחסום, יחס מוגזם
       לרגש, נהנתנות יתר, חומרנות מוגזמת.

    – נסגרת מלמעלה - מצביעה על הסתרה. זה מין קיזוז – עלה למעלה יותר
       מדי, היו לו יותר מדי שאיפות, לכן מקזז בירידה.

 

י

 

י – מביע ריכוז ודייקנות.

.   -  נקודה במקום אות – חשיבה מהירה, עיסוק בעיקר, חוסר יציבות,
      מעצורים.

  -   עיגול במקום אות – יצירתיות, כשרון אומנותי, צורך בתשומת לב, 
      פינוק יתר.

י –  עם קו תחתון – איש שרגיל לפתור תשבצים.

 

 

כ

 

 כ -  מביעה את הפוטנציאל החשיבתי והייצוגי בחיים. היא אות שנותנת  תמונה של האדם בקשר ליחסו לנתינה ולקבלה. כ בחלקו העליון מתייחס לקבלה, חלקו התחתון לנתינה .  אות תקנית נמצאת בשטח אמצע והיא עגולה בצורה שווה בשני החלקים.

ך

ך – היא אות מורכבת מ- כ' – נמצאת בשטח המרכזי של כתיבה וקו הגולש לאזור התחתון.  ך – הקמרון באזור התיכון מראה על חשיבה והתייחסות לזולת.  קערה באזור הקמרון – חום, פתיחות, יכולת לתת מעצמו, טוב לב. הקו האנכי היורד לאזור התחתון מראה על חומריות, מיניות, יצרים, יכולת ביצוע, עיסוק בספורט, חיוניות ויחס לאם, התעניינות בשורשים משפחתיים, מחשבות על מוות.

חשיבה        ך   חלק תחתון, ה"מקל"  - אם הוא יורד מעבר לתיקני –

נתינה                            מראה על חומריות, מיניות, צרכים בסיסיים, יכולת 
                                      ביצוע, אהבת טבע, עיסוק בספורט, יחס לאם, עיסוק בגנטיקה, התעניינות בשורשים משפחתיים, עיסוק במוות.

             קו תחתון נסוג אחורה – זהירות יתר בתחום המיני, טענות כלפי
            האם, עבר כואב , קרירות מינית.

            קרבת יתר לאם, פחד מביקורת חברה 

 

 

ל

 

 

אותיות מסוימות חשובות יותר מאחרות, לכן יש לשים עליהן דגש מיוחד.

אחת האותיות הללו היא אות ל'.

ל – מסמלת את השאיפות הרוחניות ומצפוניות של האדם. מלמד על צורת החשיבה, (החלק העליון), מידת הערכה עצמית, הקשר אל הדת והמסורת ורצונו להגיע למעמד חברתי,  היחס אל האב, מנהיגות, פיתוח אישיות, עמידה בעומס החיים, מידת האיזון בין רוחניות ורגש. הלולאה באזור התיכון מביעה את העמידה של ה"אני" בחיי היומיום והרגש.

^חשיבה     ל   לולאה צריכה להיות בשטח האמצע. אם אין לולאה,

עמידה                            לאדם אין זמן להשקיע ברגש ובחברה.

 

מצורת כתיבה של אות "ל" רואים יחס לאב. האב הוא דמות סמכותית , דומיננטית, לכן חלק העליון של האות מצביע על היחסים עימו. ב - "ל" תקינה הקו עולה ישר למעלה והקשת עגולה.

 

אות ל' מסמלת שאיפות של האדם, הערכה עצמית, יחסים עם אבא, פיתוח אישיות, עמידה בעומס החיים ומידת האיזון בין הרוחניות ורגש.

 

צד זה מדבר על יחסים עם אבא                                הקו מסמל את הגבול בין
                                                                                  מופנמות להחצנה, בין העבר                  

 הלולאה מביעה  את עמידת                                     לבין השאיפות והמטרות ה"אני" ותגובות רגשיות ביום יום.                           בעתיד
                             

              כאשר הקו נוטה שמאלה –      -  היחסים לא כל כך טובים, יש רטייה
              מאבא;

              כאשר הקו נוטה ימינה - חיפוש של אבא. אולי
              בגלל שהוא איננו פיזית, הורים התגרשו וילד נשאר אצל אימא, או נפטר.

              כאשר אין קשת למעלה -      - אנשים עצמאים, או שגדלו בלי אבא, או 
             שלא מוכנים לקבל סמכות, קשה להם גם לקבל הוראות מהבוס בעבודה.

             חלק עליון של קשת עם זווית -    - בחייו של האיש היה משבר עם אבא.

 

             -         למד עם כיפה מצביע על אבא דתי, אבל האדם עזב את הדת ויש לו נקיפות מצפון.

-         למד עם גליליות בקשת מאפיין את הנשים שמחפשות את דמות האב, נמשכות לגברים מבוגרים.

-         למד ללא עיגול בבסיס, ועולה למעלה מצביע על אנשים שאפתניים שאין להם זמן לחיי חברה.

 

ל - למד משתנה (כל פעם כותבים אותה בצורה אחרת) מצביע על גמישות, מצביע על כך שהאדם מתאים את עצמו למצבי חיים.

 

   

מ

 

מ – מביע את הרגשת הכותב כלפי המשפחה. רווקים כלפי הוריהם, נשואים

כלפי בני זוגם. הזווית התחתונה בקו התחלתי מלמדת על השפעת העבר או  הילדות. הזווית העליונה בקו הסיום מלמדת על הביקורת, ערנות של הכותב לאדם הסובב אותו. מיקום האות על הבסיס מסמל את העמידה האיתנה בחיי היומיום. כשהקווים עולים אחד על השני אדם מסתיר משהו במשפחה או מבן/בת הזוג.

גובה ורוחב הכתב של האות מראים:  גובה האות מראה את היחס ל"אני", ושאיפה שלי להתפתח, הרוחב – את היחס שלי לזולת.

 

        - כשגובה ורוחב שווים – האישיות מאוזנת. נותנת לעצמה וגם לאחרים.

 

       - רוחב קטן מגובה – (האות מעט יותר צרה) האיש לוקח אחריות על עצמו, 
         בחברה משקיע פחות.

 

 

      -  רוחב יותר צר –מופנמות,
         ביישנות, איש מתרחק מחברה.

      -  פחד מהחברה

-                   מופנמות הרסנית.

 

        - אנשים נחמדים שאפשר לדרוך עליהם, לנצל אותם. 

 

       – אין ביקורת וערנות כלפי החברה. חלק ראשון יותר גבוה – אנשים שאוהבים 
          לשלוט במשפחה. רגל יותר קצרה – חוסר יציבות במשפחה.

 

ם

 

ם – מראה את התנהגות האדם במשפחה מבחינה רגשית.

        מ' סופית שוכבת – איש לא עומד יציב. יש לו קושי להתמודד עם בעיות
        ולפתור אותם. ביישן בצורה קיצונית, יש לו רגשי נחיתות והערכה עצמית
        נמוכה.

עיגול רחוק מהקצה – קושי לפתור בעיות במשפחה. אי התאמה בין בני הזוג
על רקע רגשי – סוציאלי.

עיגול לא סגור למעלה – חיובי – פתיחות כלפי החברה, יושר ואמינות, עירנות, סקרנות, נותן אמון בבת / בן זוג.

שלילי – פטפטנות, רכילות, קושי לשמור סוד, שטחיות וקלות דעת.

אם מופיע פעם סגור ופעם פתוח – צד החיובי של הדבר – יודע למי לספר
ומפני מי לשמור סוד.  שלילי – פוחד להפליל את עצמו.

קו התחלתי בצורת קערה, קו סופי פולש לעזור התחתון – יש לדבר רק פירוש   שלילי : צורך ברגשות, אהבה ועידוד כי הוא לא מקבל את זה. הוא מחפש את הפיצוי בחיי הביצוע או מין מבלי שזה יגרום לו לניתוק.

קו סיומי מנותק – יש רק פירוש שלילי – נתק בחיי נישואין, קושי למצוא קשר משותף בין בני זוג.

קימרון בבסיס האות – פירוש חיובי : זהירות, שמירה מפיתוי חיצוני, ריסון
ונימוס. אומר על עצמו "גם אם בא לי אני לא אעשה".

פירוש שלילי : בלימת רגשות והדחתם, מרירות, הסתרה ואכזבה.

רוצה לתת ולקבל אהבה.

נקודה פנימית בקו התחלתי – הנאה מהשגים, התלבטות בתחילת התהליך מתוך שיקול דעת ואחריות, יסודיות, שמירת חוק.

שלילי – רכושנות, שמירת יתר על הרכוש הקיים, עקשנות, הססנות בתחילת הדרך, חשדנות, חוסר פירגון, קמצנות וחרישת מזימות.

מכניס את קו הסיום לתוך העיגול. חיובי : שמירת סודות השמורים עם המשפחה או מקצוע מתוך אחריות, זהירות והתחשבות.

שלילי : התחמקות והסתרת סוד אישי, התגוננות, פחד משלטונות ומהחוק.

קשת עורפית – התגוננות, הסתרה, שקר, מירמה, הפניית גב לבן או בת זוג, חיפוש הגנה, רגיש לביקורת.

קשת פתוחה – קו סיומי בקשת פתוחה. חיובי : חום, נתינה לזולת,שמחת חיים, שיתוף פעולה.

שלילי : תמימות, מושפעות, קלות דעת, פזיזות, הימור וחוסר טאקט.

נ

 

נ – מסמלת את היחס בין הכותב והזולת. החברה והעתיד.

                                                     קבלה

-      איש שאוהב חברה                                                       נתינה 

 

 

  -  רץ בהתלהבות לחברה, נותן מעצמו הרבה לאחרים, מתנדב.

 

 

-      חוסר ריסון, אדם שיכול להסתבך עם החוק

 

 

-      איש אגרסיבי עד כדי הרמת יד

 

 

       יותר צר – אני לעצמי, פחות לזולת.

       יותר רחב – אני פחות לעצמי- יותר לזולת.

 

ן

ן – אות תקנית מתחילה באזור התיכון וגולשת לאזור התחתון. הפירושים
הם כמו לגבי כל האותיות עם חלק תחתון: קשר בין רגש, יצרים, כסף, ספורט ויציבות.

אזור התיכון – תגובה חברתית ורגש.

אזור התחתון – מין, חומריות, הגשמה, עיסוק בספורט, קשר לאדמה וחקלאות, אהבת טבע, חיפוש שורשים, יחס לאם, גנטיקה ומוות.

 

ס

 

ס – מביע את עוצמת הרגש ויחס בין ה"אני" לזולת. 

       כשיש למעלה לב – האיש מאוהב, לב למטה – איש מאוכזב.

        קוברה - כעסים מאוד קשים.

        אנשים נלחצים מהמשפחה , נלחצים מהבן זוג או מהחברה.

 

ע

 

ע -  מלמדת על עוצמת הרגש והארוטיקה בחיי היום יום. על השפעת המשפחה והחברה על תחום הרגשי, על השפעת הילדות ועבר על התפקוד בחיים.

 

ע – חסר חלק שמאל – סגורה כלפי בן/בת זוג

ע – אות תקינה – נמצאת באזור האמצע. כשהיא כזו היא מראה על יציבות
      רגשית, התנהגות על פי מוסכמות, משמעת עצמית, איפוק.

   – קו התחלתי חסר – בריחה מהמשפחה.

ע- יורדת בבלון מתחת לשורה – דמיון ארוטי.

פ

 

פ – מביע את החשיבה ייצוגית, עוצמת הרגש ועוצמת הקול.

       אות תקנית נמצאת באזור תיכון.  

פ'   גדולה יכולה להצביע על יכולת דיבור ונאום או שחצנות יתר, פטפטנות.

פ'   עם חלק קדמי סגור – עולם פנימי עשיר, יודע לשמור סוד, קשה לו לבטא רגשות במילים.

 

ף

 

ף – מביע את היחס בין ה"אני" והחברה, התנהגות מופנמת ומוחצנת, מידת האיזון בין רוחניות ורגש, היחס בין העבר והעתיד, מסמלת את האיזון בין רוחניות ורגש.  הקו האנכי הוא עמוד השדרה גופני והנפשי, מידת הערכה עצמית והשאיפות. לולאה ימנית מלמדת על דמיון הנובע מקשר והשפעת העבר, הדת והמסורת, לולאה שמאלה מלמדת על דמיון האדם ועוצמת הרגש.

 

לפעמים, כשיש נקודות על הלולאות הן יכולות להצביע על בעיות בשד. 

רצוי במצב זה להמליץ על בדיקות.

 

צ

 

ל-צ' יש שני חצאי עיגולים: עליון ותחתון. העליון מעיד על דמיון, תחתון על מעשיות. הענבל שנוצר לפעמים בחיבור שבין השניים מהווה סוג של חיץ בין שני התחומים האלה. אות צ' מספרת על יחסים בין רוח, נפש וגוף ויכולת הגשמה מעשית של הדברים והמעוף. כמו כן, מידת האחריות שאדם לוקח על חייו.

צ – בכתב תיקני צריך להיות עם ראש למעלה, מבטא את היחס בין השאיפות רוחניות, מצפוניות, מעמד החברתי בתחום רגשי-חברתי. חלק מהאות נמצא למעלה וחלק באמצע, לכן ניתן לראות בה את היחס בין רגש למעמד וכיצד האיש לוקח עליו אחריות.

ץ


ץ – כמו פ'  סופי ;מביע את היחס ביו ה"אני" ובין החברה. התנהגות מופנמת והתנהגות מוחצנת, היחס בין העבר ועתיד, מידת האיזון בין רוחניות, ורגש. הקו האנכי הוא עמוד השדרה הגופני והנפשי. הלולאה העליונה מלמדת על דמיון הנובע מקשר לעבר והשפעת העבר. הלולאה באזור התיכון מלמדת על עוצמת הרגש.

ק

 

ק – בנויה מ – ר ' – מראה רגש וחשיבה, ו-ן – מדבר על הביצוע. הקמרון של ק' מדבר על חשיבה והתייחסות לחיי יומיום. הקו האנכי,  כמו כל האותיות הגולשות לשטח תחתון, מתייחס לכושר ביצוע, עמידה יציבה,  כסף, מין, ספורט, אהבת טבע, יחס לאם, בסיס, גנטיקה ומחשבות על מוות.

באות "ק" רואים גם יחסים עם אימא.

ק'  אות תקנית, עם רגל ישרה מצביעה על יחסים תקינים עם אימא.

           כשהרגל הולך קצת אחורה – היחסים עם אימא לא כל כך טובים, יש חילוקי   דעות.

           כאשר הקו הולך קצת קדימה - יחסים טובים מאוד, כאשר הקו נמשך
           מאוד לכיוון קדמי – הקשר יותר מדי חזק, אפילו תלותי.

 

נבחן כמה אפשרויות של כתיבת האות ק' לפי דף מצורף :

 

2.     יחס חיובי לאם

3.     מדחיקים יצר מיני יותר מדי בצורה לא טבעית

4.     נסיגה מהאם. (אם גם נ זוויתי יש טענות קשות לאם).

 

ר

 

ר – צורת החשיבה והרגשות ביומיום. כל כמה ש - ר' קטנה ולחוצה יותר מראה על אדם חרד יותר. אם זה בתוך המילה – אדם חרד לגבי המשפחה, בסוף המילה נתון ללחץ בגלל החברה.

כמו כל אות עגולה – כשמקדימה היא סגורה – מצביעה על הסתגרות, חוסר ביטחון, מופנמות, קושי ליצור קשר עם חברה, חוסר יושר, רגשי אשם, שקר.

 

כשהיא צרה, ללא קמרון – ביקורת עצמית, צניעות, חוסר תשומת לב להופעה חיצונית, חוסר ביטחון עצמי וחוסר אמון לחברה, חוסר סבלנות וביקורתיות.

 

ש

ש – מדברת על צורת החשיבה, רגש, דמיון והיחס ביניהם.

ש' העולה מעל שטח האמצע מראה על דמיון יצירתי.

ש' עם בועה גדולה דמיון מפותח מדי = פנטזיה.

ש'  שהחלק תחתון יוצר קו עולה למעלה        - מגן מפגיעה רגשית.

ש' עם קערה גדולה          זקוק לריגושים, אהבה.

ללא לולאה – אדם נמצא בלחץ רגשי.

ש' עם ראש קמרוני         כפוף –  חשיבה עמוקה. 

 

 

ת

                                                   

ת – מלמדת על יחס בין קבלה לנתינה.     קבלה                  

                                                                    

 

ת – היא אות שמורכבת מ – ר ומ- נ . חלק הראשון מלמד על  החשיבה ביום יום
 ועל הרגש  בתחום  חברתי ועל יכולת לתפקד. החלק השני מדבר על היחס
 שבין הקבלה ובין הנתינה. אם בכתב היד של אותיות ת' משתנות – האדם
 פעם נחמד ופעם לא.

 

1.                 ת' תקנית – אדם מאוזן. יודע גם לתת וגם לקבל.

2.                 קערה מודגשת – אדם שיודע לתת בכיף.

3.                 אות צרה – אדם מופנם וסגור. זווית בחיבור של למעלה מצביע על אנשים
                שרוצים לשמח את האחרים, אבל לא יודעים איך.